פסק-דין בתיק עפ"ג 48797-12-11

המערערת הורשעה על פי הודאתה בת"פ 26612-05-11 (בימ"ש השלום ברחובות) בעבירות של גניבת דברי דואר שגנבה במסגרת תפקידה כפקידת דואר בסניף הדואר המרכזי ברחובות, אשר כללו מוצרים וחפצים שונים, ונידונה ל- 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולתשלום קנס בסכום של 25,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתו.

בית משפט קמא לא כיבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בפניו, לפיו יוטלו על המערערת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וכלפי גובה הקנס וב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, בעקבות קשיים ראייתיים שעמדו בפני המאשימה לאחר שקלטת שהנציחה את מעשי הגניבה של המערערת נעלמה, כאשר לא התחשב בהודאתה של המערערת בהזדמנות הראשונה ובחרטה שהביעה, ובכך שלא התחשב בנסיבותיה האישיות של המערערת, שאין לה עבר פלילי, שהיא אם לילדה בת 15 ומטפלת בבעל נכה, ושהיא המפרנסת היחידה בבית.

ב"כ המשיבה תמכה בהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בפני בימ"ש קמא ועמדה על הקשיים הראייתיים שעמדו בפני המאשימה בכל הקשור להוכחת מעשי הגניבה של המערערת, ובמיוחד היקף המעשים.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת מעשיה של המערערת אשר מעלה באופן חמור באמון שנתנו בה מעבידיה ובאמון שנותנים אזרחי ישראל בדואר ישראל כאשר הם מפקידים בידי הדואר מכתבים הכוללים גם חפצי ערך יקרים לבעליהם.

בית משפט קמא קבע בסעיף 8 לגזר-דינו כי מדובר במעשים חמורים ובהתנהגות מכוערת ומקוממת של המערערת שניצלה את האמון שניתן בה ובזזה את רכושם של לקוחות רבים ותמימים באופן שהפך לדפוס התנהגות יומיומי ושיטתי. בימ"ש קמא עמד על התקופה הארוכה של כ- 4 שנים במהלכה גנבה המערערת דברי דואר שהגיעו אליה בתוקף עבודתה, וגם אם הכמות הכוללת של החבילות והמעטפות שנקבעו על ידי בית משפט קמא איננה מדויקת, אין בכך כדי להקל, ולו במעט, ממעשי המערערת.

בית משפט קמא, ואף אנו, עומדים על הצורך להחמיר בעונשיהם של עובדי ציבור המועלים באמונו של הציבור, אך כאשר מדובר בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, ואשר המשיבה תומכת בו גם במסגרת הדיון בערעור, כאשר הנימוקים להסדר פורטו בטיעוני ב"כ המערערת בפנינו, היכולת של ערכאת ערעור להתערב בהסדר טיעון, כפי שהתערב בית משפט קמא, היא יכולת מצומצמת.

לאחר ששמענו דברים מפי ב"כ המערערת, אשר ב"כ המשיבה לא חלק עליהם בדיון  הקודם, הגענו למסקנה כי עובר להסדר הטיעון לא התעלמה המשיבה מחומרת התנהגותה של המערערת, אך מה שעמד לנגד עיניה אלה הקשיים הראייתיים המשמעותיים להוכחת אשמתה ואלה הביאו להסדר טיעון שבסופו התבקש בימ"ש קמא להטיל על המערערת עונש קל שאיננו משקף כראוי את מדיניות הענישה הראויה אך משקף את איזון השיקולים בין חומרת התנהגותה של המערערת לבין היכולת להוכיח אותה.

לא למותר לציין את השיהוי בהגשת כתב האישום, ככל הנראה בשל אבדן הקלטת שהנציחה את מעשיה של המערערת, אשר גם אותו יש לקחת בחשבון בגזירת העונש בצד נסיבותיה האישיות של המערערת, הגם שכאשר מדובר בעבירה שבה הורשעה אין להן מעמד בכורה.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי שהדבר ישמש תקדים למקרים אחרים, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערערת תרצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בבית ספר חקלאי "עיינות" החל מיום 22.4.12.

המערערת תתייצב לביצוע עבודות השירות בפני המפקח על עבודות שירות בנציבות שב"ס ברמלה במועד הנ"ל, בשעה 08:00 ואם לא תתייצב - תיעצר ותועבר למשמורת שב"ס.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד לסיום ריצוי עבודות השירות.

ב"כ המערערת עותר להפחית את הקנס בסכום של 25,000 ש"ח שהוטל על המערערת או לפרוס אותו לתשלומים רבים יותר ממה שנפרס על ידי בימ"ש קמא שכן אין למערערת יכולת כלכלית לשלם את הקנס, במיוחד כשהיא עתידה לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

עונש הקנס שהוטל על המערערת איננו חורג ממדיניות הענישה ומביא בחשבון גם את מצבה הכלכלי של המערערת, כך במיוחד כאשר הקלנו בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערערת, שלא תצטרך לרצותו מאחורי סורג ובריח.

עם זאת, על מנת לאפשר למערערת לשלם את יתרת הקנס בסכום של 20,000 ש"ח, אנו קובעים כי הוא ישולם ב- 10 תשלומים רצופים ושווים של 2,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 1.9.12 ובכל 1 לחודש עד לפרעון המלא.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערערת על ידי בימ"ש קמא יעמוד בתוקפו.

<#4#>

ניתן והודע היום כו' באדר תשע"ב, 20 מרץ 2012, במעמד ב"כ הצדדים והמערערת.